הסדרת תהליך הרישוי 22 ד. אופן ספירת הימים הנקובים בחוק , סעיף 41 א – 1.1.2019 עיקרי התיקון בחוק: עד היום לא נכתב בחוק כיצד יחושבו הימים לבדיקת בקשות לרישיון או להיתר, וניתן היה אף להבין ש ספירת הימים מתבססת על ימי עבודה . בתיקון החוק הנוכחי הוסדר ש בימים הנקובים בחוק לא י י ספרו הימים האלה: שני ימי ראש השנה, יום כיפור, כל חג הסוכות, כל חג הפסח, יום העצמאות, חג השבועות וימי שבתון . יש לשים לב ש ימי שיש י, שבת וערבי חגים כן נכללים במניין הימים הנתונים לרשות ולנותני ה אישור בכל עניין הקבוע בחוק. בעקבות השינוי רשות הרישוי נדרשת לנהל את מערכת ספירת הימים למתן תגובתה לפי החוק החדש. דהיינו , בניכוי הימים שאינם נכללים בספירה. משמעויות השינוי: מקרה לדוגמה : בכ"ה ב אלול הוגשה בקשה לרישיון עסק למכון יופי שייפתח בתחילת חודש חש וון. לאחר שעברו 30 יום דרש בעל העסק להנפיק לו היתר זמני , כפי שנקבע בחוק . לאחר ששלחת התראה לגורמי רי שוי, הוצאת היתר זמני לעסק. בעקבות פני ית דיירי הבניין לפניות הציבור, הודיע לך היועץ המשפטי של הרשות ש היה אסור לך להוציא היתר , משום שלא חלפו 30 ימים כקבוע ב חוק. שאלה: האם עמדת היועץ המשפטי נכונה ? תשובה: עמדת היועץ המשפטי נכונה . היה צריך למנות 30 ימים , לא כולל את הימים האלה: ראש השנה, יום כיפור וכל ימי סוכות, זאת לפי מניין ספירת הימים החדש (ראו תרשים מצורף) . משמעות השינוי לבעל העסק – ודאות בעניין חישוב הימים שעל הרשות להגיב לבקשותיו . משמעות השינוי למנהל רישוי העסקים – עליו להיערך במערכת המחשב ובספירה הידנית ולהביא בחשבון ניכוי הימים שלא נספרים .
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=