39 המודל עשוי להתאים לרשויות שבהן מתקיימים שני התנאים האלה: 1 . הרשות משתייכת לוועדה מרחבית; 2 . קיימת ברשות מחלקת הנדסה פנימית המנוהלת על ידי מהנדס רשות. על פי מודל זה, מוצע לרתום את מהנדס הרשות המקומית או מי מטעמו לבחינה תכנונית פנימית של הבקשות לרישיון עסק. בחינה זו תאפשר העברת בקשות לוועדה המרחבית, אך ורק במקרים שמהנדס הוועדה המרחבית נדרש להיות בעל הסמכות הבלעדית לאשרן על פי חוק. אימוץ מודל זה מצמצם במידה רבה את ממשק העבודה עם הוועדה המרחבית ועשוי לפתור התמודדויות ואתגרים המצויים בממשק עבודה זה. אומנם מהנדס הרשות המקומית אינו מוסמך לאשר מתן רישיון לעסק המבצע הפרה של דיני התכנון והבנייה, אך יש לו ידע מקצועי נרחב בתחום, הוא מכיר היטב את מאפייני התכנון של הרשות ואת השפה המקצועית הדרושה לשיח עם מהנדס הוועדה המרחבית ולרוב הוא זמין יותר להתייעצויות ממהנדס הוועדה המרחבית. לפי המודל הזה, כל בקשה לרישיון מועברת לבחינת מהנדס הרשות (או מי מטעמו). אולם אם מוגשות לרשות רישוי עסקים בקשות לרישיון עסק בתדירות גבוהה, ומהנדס הרשות אינו יכול לבחון את כולן בפרק הזמן הנדרש, רצוי למיין ולסנן את הבקשות במחלקת רישוי עסקים לפי הקריטריונים האלה: • בקשות לרישיון שבהן מתקיימים בעסק דיני התכנון והבנייה; • בקשות שבהן קיימת בעסק הפרה המהווה פגיעה מהותית בתכליות התכנון והבנייה. במידת הצורך תועבר בקשה לרישיון עסק לבחינת תובע הוועדה המרחבית על ידי מהנדס הרשות (או מי מטעמו), במטרה לצמצם עוד יותר את המקרים שבהם נדרש לפנות למהנדס הוועדה המרחבית, הואיל ואין טעם לפנות לוועדה המרחבית כשתלוי ועומד הליך משפטי/מנהלי או צו בתוקף.
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=