23 אי-אפשר לתת רישיון עסק. אם היקף ההפרה חורג מהמידתיות הקבועה בחוק, אפשר להמשיך בתהליך קבלת רישיון העסק. אם היקף ההפרה קטן מאמות המידה הקבועות בחוק, אם מדובר ב"מקרקעין מוגנים", המבחן לקיומה של פגיעה בתכליות דיני התכנון והבנייה מחמיר יותר. כך חריגות בנייה שימו לב: בלבד משטח העסק מהוות פגיעה מהותית בתכליות דיני התכנון והבנייה, ולפיכך אי-אפשר לתת רישיון 5%- בהיקף של יותר מ לעסק. נוסף על כך, אם יש חריגת בנייה המשפיעה מהותית על אופי המקרקעין, אזי היא מהווה פגיעה מהותית בתכליות דיני משטח העסק. 5%- התכנון והבנייה, גם כשהיקפה קטן מ כדי להשיב על שאלה זו דרוש ידע בתחום התכנון והבנייה, ובעניין זה אפשר להיעזר כיצד נדע האם מדובר במקרקעין מוגנים? בבודק תוכניות בוועדה לתו"ב או במחלקת ההנדסה הפנימית של הרשות. מבחן זה יחול כשההפרה מצויה בשטח העסק עצמו. אופן יישום המבחן על פי מבחן היקף ההפרה, האם העבירה מהווה פגיעה מהותית? כדי לצמצם את התלות בין עמידה בדיני התכנון והבנייה לקבלת רישיון עסק נקבע בחוק שלא כל הפרה של דיני התכנון והבנייה בעסק מונעת הנפקת רישיון. כך חריגת בנייה מצומצמת, על פי אמות המידה הקבועות בחוק, אינה מהווה פגיעה מהותית בתכליות החוק ועל כן אינה מונעת קבלת רישיון עסק. מהו היקף הפרה מצומצם שאינו מהווה פגיעה מהותית בתכליות החוק? המחוקק קבע כמה אמות מידה לבחינת חומרת היקף ההפרה. כל בקשה לרישיון עסק נבחנת על פי כל אמות המידה הקבועות בחוק כדי לשלול קיומה של פגיעה מהותית בתכליות דיני התכנון והבנייה. כדי לפשט מבחן זה נתמקד בשני מצבים עיקריים: 1 . עבודות בנייה אסורות בבניין שבו פועל העסק משטחו נבנה ללא היתר בנייה או בניגוד לתנאי ההיתר (אפילו 30%- אם העסק פועל או עתיד לפעול בבניין שיותר מהכלל: אם החלק שבו העסק פועל או עתיד לפעול נבנה כדין), אזי מדובר בפגיעה מהותית בתכליות דיני התכנון והבנייה ואי-אפשר להנפיק רישיון עסק. שימו לב: לצורך חישוב שיעור חריגות הבנייה מכלל שטח הבניין, יש להביא בחשבון גם את החריגות המצויות בתוך ) ולא רק את העבירות המצויות מחוץ לשטחו. 15%- שטח העסק (גם אם היקפן קטן מ הוראות פסקה זו אינן חלות אם החלק שבו פועל העסק או עתיד לפעול נבנה כדין, והשטח שנבנה ללא היוצא מן הכלל: אינו בבעלותו או בשליטתו של העסק שלגביו הוגשה הבקשה לרישיון או להיתר לפי חוק היתר בנייה או בניגוד לתנאיו זה. חוק רישוי עסקים אינו מגדיר מהי "בעלות" או "שליטה", אולם ניתן ללמוד הגדרות אלו מתוך חוק התכנון והבנייה: - ייחשב כבעלים מי שרשום בפנקסי המקרקעין כבעל המקרקעין. גם "חוכר לדורות" ייחשב כבעלים (רלוונטי "בעלים" - בעיקר בקרקעות השייכות לרשות מקרקעי ישראל). - מי שנוהג מנהג בעלים במקרקעין, בין ברשות הבעלים ובין שלא ברשות הבעלים, ובכלל "בעל שליטה במקרקעין" - זה מי שמנהל את המקרקעין, מי שמפיק או זכאי להפיק הכנסה מהמקרקעין או מי שזכאי ליהנות מפירותיהם של המקרקעין כבעלים.
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=